דיון #1 – 29/12/2016

תקציר הדיון:

התובע ארז מנש ריכטנברג מבקש מהשופט איתן קורנהאוזר לעצור אותנו עד לסוף המשפט (שיימשך שנים ארוכות). לחלופין הוא מבקש שלא ניצור קשר עם רקפת רוסק עמינח הגנבת ועם ציון קינן הגנב עד לסוף המשפט.

השופט קיבל את הטענה שלנו כי הבקשה שהוגשה שגויה מבחינה משפטית ואפשר למנש לתקן את בקשתו עד ליום 4.1.17
המשך הדיון בבקשת מנש נקבע ליום 9.1.17


דיון ראשון בבית המשפט, 29/12/2016 .. צילום: ברק דגן
צילום: ברק דגן



צילום 360 מעלות של אולם המשפט לפני תחילת הדיון

 

ברק כהן מתראיין ב"מהדורה ראשונה" – ערוץ 2, לאחר הדיון

 

_______________________

פרוטוקול דיון

______________________

בקשת תביעה - גירסה טקסטואלית.
הטקסט פוענח באופן אוטומטי ע"י תוכנת OCR
כך שהוא עשוי להיות לא נאמן למקור ולכן אין להסתמך עליו.

בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו

מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי)
רחוב הנרייטה סולד 1, תל-אביב-יפו
טלפון: 03-6970222; פקס: 03-6919108

-נגד-

המבקשת:

ברק חיים בן הרצל כהן
יליד 1977, תי׳ז 033642448
רחוב בן־יהודה 129, תל-אביב-יפו

המשיבים: 1.

ערן בן אריה ורד וייס
יליד 1970, ת״ז 024842510
רחוב הירשנברג 15, תל-אביב-יפו

.2

יגאל בן גריק רמבם [נאשם 4 בכתב האישום]

יליד 1978, ת״ז 011056124
רחוב המשביר 22, תל-אביב-יפו

.3

משה בן בת-שבע מנקין [נאשם 5 בכתב האישום]

יליד 1982, ת׳יז 061206488
רחוב יקותיאל 45, תל-אביב-יפו

בקשה

.4

בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדיו הפלילי(סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ//ו-1996

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם,
ולחילופין להורות על שחרורם בתנאים ובערבויות המפורטים בסעיף 11 לבקשה דנא.

1. לבית משפט הנכבד הוגש כתב אישום המייחס למשיבים שורת עבירות, לרבות עבירות שבוצעו נגד
מנכ״ל בנק לאומי – גבי רקפת עמינוח ומנכ״ל בנק הפועלים דאז
מר ציון קינן(להלן בהתאמה״רקפת״ ו-״ציון״)

2.    המשיבים ואחרים קשרו קשר לפגוע בפרטיותם של רקפת וציון, ואגב כך ביצעו פעולות שונות
במסגרתם הוציאו אל הפועל את תכונית הקשר. משיב 1 הנהיג והפעיל את הקושרים בביצוע
הפעולות השונות.

כך, בכתב האישום מיוחסות למשיב 1, בין השאר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה
באיומים, פגיעה בפרטיות ועוד.

כך, בכתב האישום מיוחסות למשיב 4־2, בין השאר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ופגיעה
בפרטיות.

תשתית ראייתית

3.    בידי המבקשת ראיות להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים, הכוללת בין היתר את:

א.    הודעותיהם של רקפת, בני משפחתה ומקורביה לגבי הפעולות שביצעו המשיבים.

ב.    הודעותיהם של ציון, בני משפחתו ומקורביו לגבי פעולות שביצעו המשיבים.

ג.    תיעוד חזותי וקולי של מקצת העבירות, לרבות כאלו שפורסמו על ידי מקצת המשיבים
ברשת האינטרנט.

עילת מעצר

4.    מעשיהם של המשיבים מקימים את עילת המעצר שעניינה החשש מפני השפעה על עדים, כאמור
בהוראת סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי(סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ׳׳ו-1996.

5.    במחצית חודש נובמבר 2016, ביקש משיב 1, באמצעות ב״כ בהליך משפטי מקביל עוה״ד מי
רובינשטיין, לאפשר לו לקיים הליך שימוע מכוח הוראת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], תשמ״ב־1982.
בתאריך 16/11/16 אפשרה המבקשת, לפנים משורת הדין, למשיב 1
לקיים את הליך השימוע, ובנסיבות אלו נמנעה המבקשת מהגשת כתב האישום נשוא הבקשה דנא
לתקופה של 30 ימים (להלן: ״תקופת השימוע״).

6.    ברם, המשיבים ניצלו תקופה זו על מנת להמשיך בפעילותם העבריינית נגד רקפת, באופן שמצריך
ומצדיק הטלת תנאים מגבילים מידתיים, שמטרתם למנוע מהמשיבים להמשיך ולפעול באופן
שיש בו כדי לגבש את החשש מפני השפעה על עדים.

7.    כך, ביום 4/12/16, בעיצומה של תקופת השימוע, היה קבוע להערך דיון בבית משפט השלום בתל-
אביב־יפו, בבקשה של רקפת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד מר אמנון פורת (להלן: ״פורת״).

8.    משיב 1, שהינו עורך דין במקצועו, קיבל על עצמו את הייצוג של פורת, ופעל באמצעות רשת
האינטרנט
לפרסם את דבר הדיון לציבור הרחב, ולהזמינו להתייצב בבית המשפט.

משיבים 2-4 ואחרים, נעתרו לפנייה והתייצבו בבית המשפט, על מנת לתמוך בפורת ובמשיב 1,
ולהביע סלידתם מרקפת.

בסיומו של הדיון, משפנתה רקפת לרכבה שחנה בחניון סמוך לבית המשפט, הקיף אותה המון רב
תוך שהוא קורא קריאות בגנותה, ובהמשך הגיעו המשיבים ואחרים אל החניון ומנעו במשך דקות
ארוכות מכלי הרכב שהסיע את רקפת ומקורביה מלעזוב את המקום, תוך שהקהל הרב חוסם את
תנועת הרכב, צועק בגנותה של רקפת ומשרה אווירת טרור אלימה במקום, שמקימה
חשש
שהדבר ישפיע על רקפת ומקורביה מלהגיע ולהעיד עדות חופשית בבית המשפט.

9.    יובהר כי האירוע האמור מצוי בימים אלו בחקירה משטרתית [תיק פלא (לב ת״א) 527126/16]
במסגרתו נחקרו תחת אזהרה המשיבים ואחרים, כאשר המשיבים שוחררו
בסיום חקירותיהם
בתנאים הבאים:

א.    איסור להימצא מרחק 500 מטר מרקפת למשך 15 ימים (כאשר בעניינו של משיב 1, צויין
סייג לפיו האיסור לא יתקיים בהקשר לדיוני בימ׳׳ש במסגרת עבודתו כעורך דין).

ב.    איסור יצירת קשר עם מתלוננים, עדים וחשודים למשך 30 ימים.

ג.    ערבות עצמית ע׳׳ס 4,000 ₪.

[משיבים 1 ו-2 כתבי ערובה מיום 14/12/16 : משיבים 3 ו-4 -כתבי ערובה מיום 13/12/16],

10.    לאור כל האמור לעיל, בשים לב למעשי המשיבים כפי שעולים מחומר החקירה, ובשים לב
להתנהלותם באירוע מיום 4/12/16, סבורה המבקשת כי יש מקום לקבוע תנאים וערבויות
כספיות, אשר ימנעו מהמשיבים להשפיע על העדויות הצפויות להשמע בהליך העיקרי.

11.    בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע התנאים כדלקמן, עד לתום ההליכים המשפטיים :

א.    איסור להימצא מרחק 500 מטרים מנפגעי העבירה נשוא האישומים הראשון והשני(קרי
־
רקפת, ציון, בני משפחותיהם ומקורביהם להלן: ״נפגעי העבירה״).

ב.    איסור יצירת קשר, ישיר או עקיף, עם נפגעי העבירה.

ג.    הפקדה כספית, ערבות עצמית וערבות צד ג׳, על מנת להבטיח מילוי התנאים, כמו גם
הבטחת התייצבות המשיבים להליכי
המשפט.

בית המשפט יתבקש להורות על מעצרם של המשיבים, ככל שמי מהם ייפר את התנאים
המגבילים, ו/או הערבויות הכספיות.

ארז ריכטנברג, עו״ד

סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל־אביב (פלילי)

פמת״א 3229/15

תל-אביב-יפו 25 בדצמבר 2016

כ״ה כסלו, תשע״ז

המשיבים:    1.

 

גבית משפט השלום בתל-אכיב-יפו

כפני בבי השופש התירן

המבקשת:    מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחה תל״אביב(פלילי)

יחוב הנרייטה סולד 1, תל־אביב-יפו
טלפון 03-6970222, פקס: 6919106־03

-נ ג ד –

ברק חיים p הרצל בהן
יליד "19. תי׳ו 42948*033
רחוב בו־יהודה 129, תליאביב-יפו

2.    עדן p ארית ורד וייס
יליד 1970, ת״ז 024342510
רחוב הירשנברג 15, תל-אביב־יפו

3.    יגאל כן גריק רמבם [נאשם ־4 בכתב האישום]

יליד 1978, ת״ז 011056124
רחוב המשביר
22, תל-אביב-יפו

a משה בןבת-שבעמנקי[ [נאשם 5 בכתב האישום]

מ״ת 16/

 

 

יליד 1982, ת״ז 061206488

ועד די[[

ד כתב אישו□ המייחס להס שורת עבירות

.ם של המשיבים. שעניינה בעתירת המבקשת
;וראת סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי

החלטה

25/12/2016

תיק 50964-12-16
שוי איתן קורנהאוזר

נקבע לדיון ליום 29.12.16 בשעה 08:30.

המבקשת תזמן את המשיבים.

1/2

 

3. בשי□ לב לכך כי מקצת התנאי□ המגבילים בהם מצויים המשיבים, במסגרת תיק חקיי־ה
משטרתי מקביל, מסתיימים בעניינם
של משיבים 3 ו- 4 ביום 28/12/16 ובעניינם של משיבי□ 1 ו־2
ביום
29/12/16, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע אה שמיעת הבקשה, בתאריך 27/12/16 או
29/12/16, ולהורות על זימון המשיבים לדיון באמצעות המבקשת. והכל בהתאם ליומנו של בית
המשפט הנכבד

 

פמת״א 3229/15

תל־אמב-יפו 25 בדצמבר 2016

כ״ה כסלו תשע״ז

 



פרוטקול - גירסה טקסטואלית.
הטקסט פוענח באופן אוטומטי ע"י תוכנת OCR
כך שהוא עשוי להיות לא נאמן למקור ולכן אין להסתמך עליו.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

מ״ת 16־50964-12 פרקליטות מחוז תל אביב 29 דצמבר 2016

פלילי נ׳ כהן ואח׳

בפני כב׳ השופט איתן קורנהאוזר 16־12־50883

המבקשת

 

פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
נגד

המשיבים    1. חיים ברק כהן ת.ז. 033642448

2.    ערן ורד וייס ת.ז. 024842510

3.    יגאל רמבם ת.ז. 011056124

4.    משה מנקין ת.ז. 061206488

נוכחים:

ב״כ המבקשת – עו״ד ארז ריכטנברג
המשיבים בעצמם.

המשיב 1 מייצג את עצמו וכן את יתר המשיבים

פרוטוקול

ב״כ המשיבים:

לי כמשיב הראשון בבקשה נמסרה הודעה לפי סעיף 60(א) ובמסגרת ההודעה הועתק על ידי החומר.
אני לא יודע אם הוא במלואו. זה נכון שיתר המשיבים לא מכירים את החומר. כמובן שלצורך הדיון
היום אני לא ערוך מבחינה ראייתית אבל אני מקיים את הדיון בכל זאת כי הסוגיה היא לא ראייתית.
אם בית המשפט רואה את הבקשה, כתב האישום מוגש נגד שישה נאשמים והבקשה הוגשה כנגד 4
נאשמים. אם בית המשפט רואה את הבקשה, יש ניתוק מוחלט בין התשתית הראייתית לבין עילת
המעצר מתחילת העובדות. העובדות שנוגעות לבקשה כאן אלה עובדות שלא מופיעות בכתב האישום.
לא רק זה, הניתוק מתבטא בחוסר יכולת לכלול את העובדות נשוא הבקשה במסגרת הדיון כאן מכיוון
שהחומר הזה ככלל מצוי במסגרת תיק חקירה פתוח לכן מבחינה משפטית ההליך הזה חריג.
בכל מה שנוגע לבקשה, אבקש לדחות אותה על הסף. יש שני סוגי מעצר, האחד מוכנה מעצר לאחר
הגשת כתב אישום והשני מעצר לצורך חקירה. הפרקליטות מערבבת בין שתי ההוראות כיוון
שלנאשמים למשל שמורה הזכות לטעון לזכות של היעדר תשתית ראייתית. נניח ואני רוצה לומר שאין
תשתית ראייתית לכאורית למה שמצוין בבקשה. אני חשבתי כיון שהתנאים היו לשלושים יום אני
הגשתי ערר על התנאים שנקבעו במשטרה. בין היתר טענתי להיעדר חשד סביר, בא יוני הירש הורן
ואמר שמדובר בפרק זמן מוגבל של שלושים יום, בוא את איסור יצירת הקשר עם יתר הנחקרים אני
מסכים להוריד לך, ותסכים לפרק זמן הזה להמשך התנאים. אמרתי שלושים יום לא אכפת לי אבל
עכשיו אנו עוסקים בעניין אחר. (מציג פרוטוקול).

מחר יחליטו לסגור את התיק שם, אף אחד לא יודע, אז אנו מנהלים תיק שאולי ייסגר?

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

מ״ת 50964-12-16 פרקליטות מחוז תל    29 דצמבר 2016

אביב פלילי נ׳ כהן ואח׳

נניח ואני רוצה להגיש בקשות במסגרת תיק החקירה, לאן אני מגיש אותם?

העירוב לא קיים, הוא סטייה מוחלטת מההליך הפלילי כמו שאנו מכירים אותו. אם אנו רוצים לבסס
דיון חדש בתיק הזה בכל הנוגע לסעיף 21 ולכלול בו עירו ביסודות מגדרי סעיף 13 אז שתצהיר המדינה
שיש יוזמה חדשה.

לא רק מבחינה דיונית, ניתן לראות את התוכן של עילת המעצר בבקשה, כתוב שם שאני ייצגתי אדם
כחלק מתוכנית במסגרת ניצול אותם שלושים ימים של השימוע כדי לקיים עניין או מאבק או ביטוי
לחיכוך עם הגברת רקפת רוסק. אני החלטתי בשם הגברת להגיש בתום אותם שלושים ימים של
השימוע בקשה לצו להטרדה מאיימת נגד פורת ? וכי יש מחלוקת שאני ייצגתי אותו בצורה עניינית,
יש פרוטוקול ויש החלטה. אז הקונסטרוקציה של יוזמה בתוך פרק הזמן של השימוע ? אם לא מדובר
בדמיונות והזיות, אז אני אומר שצריכה להיות סיבה אחרת, והסיבה כמו שאנו תופסים, יש דין לבני
האדם ויש דין לבני ההון. זה לא הגיוני בשום תיק בעולם, לא היה מעז תובע לנקוט מהלך מהסוג הזה.
לסיום אומר למסקנה שגוזר מאותה קונסטרוקציה של חברי, מכיוון שיש תיק חקירה פתוח שאתה
לא תקבל אותו לדיון הזה, ועילת המעצר היא כמו שאני מתאר, אני מסיק כי צריך לייצר מנגנון של
מעצר עד תום ההליכים שכולל הגבלות שונות על רקע אפשרות של השפעה על עדים. עברנו למסקנה
הזויה אחרת, למה? אפילו הייתי הולך את כל קו המחשבה המופרע הזה, איך זה קשור להשפעה על
עדים? מה אומרת המדינה, מכיוון שיש תיק פתוח שאני לא יודע מה תהיה המשמעות, אז אם לא
יוטלו תנאים מגבילים הגברת רקפת רוסק לא תגיע לבית המשפט להעיד, ממה המסקנה הזו נובעת?
להערת בית המשפט, למרבה הצער ובנסיבות העניין לא בית המשפט יכול ולא אני יכול להשיב לשאלה
הזו כי חזרנו לסעיף 13. יש ראיות המפריכות? מתי המצב היה הגיוני אולי? נניח הייתה באה המדינה
ומזדרזת מספיק, הייתה מגישה אישום על העניין הזה במסגרת התיק הזה, התיק היה שנתיים, היו
מצרפים.

אין מחלוקת כי הבקשה לתנאים מגבילים לא נוגעת לכתב האישום אלא רק לאירוע. ברור שחקירה
שהתקיימה לפני שנתיים בה היו תנאים מסוג מסוים, לבוא עכשיו לסעיף 21 לעובדות ההם…

ב״כ המבקשת:

מכתבי 60 א׳ נשלחו למשיבים, המשיבים לא פנו בבקשה לשינוי. ביום 16/11 פנה עו"ד רובינשטיין
שמייצג את משיב 1 בהליך מקביל בבקשה לאפשר למשיב 1 לערוך שימוע לגבי כתב האישום נשוא
התיק כאן, אנו הסכמנו לבקשה לפנים משורת הדין. במהלך התקופה הזו, העמדנו בפני משיב 1 את
עיקרי חומר החקירה, לא את הכל אלא את העיקרים לצורך הליך השימוע. ובמהלך התקופה הזו
התרחש אותו אירוע נשוא תאריך 04/12, באותו אירוע היו מעורבים המשיבים בבקשה כאן, חברי לא
יכול להתגונן בהליך כאן מכיוון שהחומר מאותו אירוע ביום 04/12 לא הועבר אליו.

בית משפט השלום בתל אביב ־ יפו

מ״ת 16־50964-12 פרקליטות מחוז תל    29 דצמבר 2016

אביב פלילי נ׳ בחן ואח׳

הוא לא הועבר בעבר מכיוון שהבקשה לשימוע הייתה ביום 16/12, הטענה כי החומר לא יועבר בעתיד,
לא נכונה.

ביום הגשת כתב האישום הוא לא היה בשל, לא היה אפשר לקדם החלטה בתיק כי היו עוד מספר
דברים שאנו צריכים לבחון. רוב החומר יועבר למשיבים באופן שיאפשר להם לקיים דיון. האירוע
מיום 16/12 כלל הליך שמתנהל בבית המשפט במותב אחר, שבו משיב 1 ייצג אדם בתיק שעניינו צו
למניעת הטרדה מאיימת, בקשה אותה הגישה מנכ״לית בנק לאומי. המון רב, צבא אחרי המנכ״לית,
לכיוון הרכב שלה, הם חסמו את הרכב ויצרו תחושת טרור אלימה, מנעו מהרכב לנסוע, צעקו, כל
האירוע מתועד על ידי המשיבים וגם על ידי נוסעי הרכב. האירוע הזה מלמד על התנהלותם של
המשיבים, כעת שכשהוגש אישום אנו סבורים כי אותו חשש מפני השפעה על עדים הוא ברור וחד
משמעי.

ההגבלות שאותם אנו מבקשים במסגרת הבקשה הם הגבלות מינוריות, אין בהם כדי לפגוע במשיבים
באופן קשה, אם בכלל.

ההתנהלות בתיק החדש היא חלק ממסכת התנהלות כוללת שמוצגת בתיק הזה.
כתב האישום כאן מדבר על קשירת קשר לביצוע פשע על ידי המשיבים.

להערת בית המשפט, בשלב זה ולאחר שבית המשפט העיר למשיב 4 על כך שהמשיב שב וצוחק במהלך
טיעוני ב׳׳כ המבקשת, הוצא משיב 4 מחוץ לאולם.

ההתנהלות של אותו תיק חדש היא סיומה של התנהגות כוללת של המשיבים. המשיבים קשרו קשר
לפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל דגש על גברת עמינוח וציון קינן והוציאו לפועל
שורה ארוכה של מעשים כדי למשש החלטה זו.

ההתנהלות ביום 04/12 מאוחרת בזמן ואנו רואים אותה כנדבח נוסף לאותה החלטה ואותה קשירת
קשר. ההתנהגות הזו פוגעת בפרטיות ואינה מאפשרת חיי שגרה כמו שכל אזרח במדינה הזו זכאי לו.
אנו מדברים על סעיף 21 באחת העילות, השפעה על עדים, בעניין שלנו אנו רואים את ההתנהלות הזו
ואני סבורים כי יש בה כדי להשפיע על נפגעי העבירה באישום הראשון והשני.
אומר כי אני צופה כי תוך שבוע ימים יוחלט לגבי התיק החדש. גם כעת למרות שאנו בתיק פתוח,
החומרים יועברו להעתקה למשיבים. חברי לא פנה אלינו בבקשה להעתיק את החומר הזה והמדינה
בנסיבות שנוצרו כאן נותנת את האפשרות לעשות זאת.

אני רואה קושי מסוים בעובדה כי משיב 1 מייצג את שאר המשיבים, מאחר ואנו בדיון ראשון, קיים
קושי ובדיון הבא אנו נגבש עמדה לעניין זה.

ב׳׳ב המשיבים:

הם מגישים את זה לבית המשפט והם גם מגישים את זה לצד השני, הצד השני שנמצא פה היום וטוען
בבקשה לא מחזיק את זה והוא גם לא יכול להחזיק את זה. אני רוצה שיהיה ברור שאני לא מוכן

מ״ת 16־12־50964 פרקליטות מחה תל    29 דצמבר 2016

אביב פלילי נ׳ בהן ואח׳

לקיים דיון בבקשה לגבי תיקים שאין בהם אישום. אני לא מסתפק בעצם העברת החומר מכיוון
שמבחינתי לא יכול להיות מצב שאני נדרש לקיים דיון לפי סעיף 21 כשאני לא נאשם בדבר. בדיון כאן
התייחסתי בעיקר לסוגיה המשפטית החריגה, לעניין תיאור הדברים כפי שמציע חברי בעובדות כתב
האישום כקשירת קשר לביצוע פשע והקמת שאון בלי סיבה סבירה..

החלטה

המשיב 4 הוחזר לאולם.

נדחה לדיון ליום 09/01/2017 בשעה 13:00.

בשלב זה ועד מתן החלטה אחרת, התנאים שנקבעו במסגרת תיק פלא 527126/16 של תחנת לב תל
אביב יעמדו בתוקף. בטרם נחשפתי לחומר החקירה, לא ראיתי לנכון להחמיר בגובה הערבויות
שנקבעו.

המשיבים מוזהרים בחובת התייצבות.

נוכח דברי ב״כ המבקשת כי תתקבל החלטה תוך שבוע ימים, יועבר חומר החקירה לצילום עד יום
04/01/2017, זאת לאחר פנייה מטעם ב״כ המשיבים.

נרשמה הצהרתם של המשיבים 2-4 כי המשיב 1 מייצג אותם במסגרת הליך זה.
ניתנה והודעה היום כ״ט כסלו תשע״ז, 29/12/2016 במעמד הנוכחים.

איתן קורנהאוזר, שופט

4